חשבתי שאם הצטברות העשורים בחיי התמונה תתבהר ותתמקד.
אך לא כן הוא.........
הרצון לבדוק ולטעום, לנסות ולשנות פועם ובועט......
המחשבות להתמזג ולהתעמת עם ההיסטוריה המשפחתית (לפחות לחלקים ממנה) התעצמו ולבשו צורה מעשית.
פשפשתי בניירות ומשם המשכתי לאלדיין (חנות קטנה ומטריפה...) והעמסתי קמח כזה וקמח אחר וגם את ההוא ובקצור, יצאתי משם כשכפות הידים מתארכות לכוון הריצפה.
קמח, מים וציפיה לשאור שיראה את כישוריו....
ואכן לאחר מספר ימים ריח חמוץ-מתוק המזכיר מעט ריח בירה התפשט במטבח, מחמצת שאור נוצרה ממש יש מאין.
השמחה וההתרגשות היו שם בפנים למרות הניסיון לעטות ארשת של מקצועיות ורצינות.
וכך בלי משים התווסף לבית עוד ייצור שצריך לדאוג להאכיל ולהשקות.
וכך בלי משים התווסף לבית עוד ייצור שצריך לדאוג להאכיל ולהשקות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה